חדשות ערב שבת (22.03.24) של ערוץ 11 כללו ראיון מאלף של תא"ל (מיל') רונן מנליס, אשר התראיין אצל שאול אמסטרדמסקי. הראיון קטע תקופה ממושכת שבה נעלם מנליס מעיני הציבור, בעודו מסייע (במילואים), בתקופת מלחמת שמחת תורה, ל- תא"ל דניאל הגרי, הדובר הנוכחי של צה"ל.
למי שהחמיץ את הראיון, להלן תמלול של קטע מרתק מתוכו, הקטע שבו תיאר מנליס דברים שאותם הוא ראה בצבא במהלך 80 ימיו במילואים: "..... לא גיליתי על הצבא משהו שלא ידעתי. פגשתי בהרבה מאד מובנים דברים שאני ראיתי אותם בצבא בסוף תפקידי, ושמעתי שהם הלכו והתבססו בצבא בשנים שלאחר מכן, של פחד להביע דעה נגדית, של לא להתווכח על דעתך, של לא להשמיע דעה אחרת, של רצון לרצות את המפקדים שלך, כי הרמטכ"ל, או בכירים אחרים, לא רוצים לשמוע דעות אחרות. אני דרך אגב יודע שהרמטכ"ל הלוי ניסה להילחם בתופעות אלה, אבל חלקן הושרשו באופן עמוק בתקופת הרמטכ"ל שלפניו, כוכבי. אני חושב שהדיבור במילים גבוהות על רב-ממדיות, על תפיסת הניצחון על צבאות אויב, על כל מיני המשגות, שבינן לבין החייל הפשוט והלוחם הפשוט יש פער קיצוני, יצרו מצב שבו יכולות הצבא הפרקטיות לא מדברות עם התפיסות האסטרטגיות והדיבור שנוצר במטה הכללי .....".
אין ספק שקשה להתמודד ולתקן תרבות ארגונית כזאת, שהתבטאה ושמתבטאת בתפקוד היומיומי של צה"ל. גם עם זה תצטרך להתמודד ועדת החקירה הממלכתית אשר חייבת לקום, וקום תקום, לחקירת הנסיבות שהובילו למלחמת שמחת תורה. כתב המינוי של ועדת חקירה כזאת צריך להשתרע על פני כ- 30 שנים ולכלול גם את הנסיבות שהובילו להסכמי אוסלו, תוך יצירת אווירה ציבורית של דיכוי כל דעה נגדית, כל דעה שהצביעה על הסיכונים הכרוכים בתפישה הבלתי מציאותית של "מזרח תיכון חדש", "שלום", "פתרון שתי המדינות", ועוד. כל דעה שחשפה את ערוות אוסלו הוקעה כמחרחרת מלחמה. גם היום סובלת ישראל מן הקונספציה של אוסלו, מהכנסת רבבות מחבלים לארץ ישראל המערבית, ממתן נשק וחבלי מולדת לאותם מחבלים בראשותו של רב-המרצחים ערפאת, מהסתמכות על מחבלים אשר יגנו עלינו.
למרבה הצער, הקונספציה לפיה רק על ישראל לשלם תמורת "שלום", בעוד הצד הערבי נותן מילים בלבד קיימת אפילו היום, אחרי ה- 7 באוקטובר הנורא. שתי דוגמאות:
· מנסים לפתות אותנו ל"נורמליזציה" – אפילו לא "שלום" – עם סעודיה תמורת הסכמתנו להתאבד באמצעות הקמתה של מדינה פלשתינאית בארץ ישראל המערבית.
· במקום להציב כיעד המלחמה כניעה ללא תנאי של החמאס, נראה שישראל היא זו שמתקדמת לקראת כניעה ללא תנאי. "צמצום הפערים" מתבצע באמצעות ויתורים ישראליים. מהי "הרחבת סמכויות" של צוות המתן ומתן אם לא יצירת התנאים לעוד ויתור של ישראל על עוד דרישה חיונית שלה?! האם מדינה המכבדת את עצמה היתה שולחת את בכירי אנשיה אל קטאר כדי שימתינו שם לתכתיבים נוספים של סינואר?!
ד"ר רון בריימן
היה יו"ר חוג הפרופסורים לחוסן מדיני וכלכלי
חדשות-1 25.03.2024 https://www.news1.co.il/Archive/0026-D-164858-00.html