תורת המחלוקת בישראל תשפ"ג

פתח דבר

המוחים ברחובות מורכבים מקבוצות שונות בעלות מטרות שונות. מסמך זה בוחן את המניע האינטלקטואלי של אקדמאים שהפכו להיות קנאים. הניתוח הוא באמצעות כלים של ניתוח מערכות. הבנת נבכי מערכת על סמך הקלט והפלט שלה, בפרט כאשר המערכת לא מתנהלת בצורה עקבית.

דוגמאות להתנהלות לא עקבית של המערכת:

1. חופש הדיבור והחופש האקדמי. מצד אחד חופש הדיבור הוא מעקרונות הדמוקרטיה. מאידך, ההמון הצועק דמוקרטיה לא מעוניין לשמוע ולא מאפשר לעמדות שונות להישמע (לדוגמה, ביקור ח"כ רוטמן באוניברסיטת תל אביב).

2. שלטון החוק. ההמון טוען שהוא מגן על החוק במדינת ישראל, אבל עושה זאת תוך הפרה בוטה של החוק: חסימת צירים, פגיעה בנבחרי העם, ניצול כספי ציבור לגחמות פוליטיות אישיות, ועוד.

3. דאגה לא עקבית לקשיי יום. מצד אחד, בישראל אוסרים על סחר באברים (חוק השתלת איברים תשס"ח). תרומת כליה, למשל, יכולה להיעשות אך ורק בהתנדבות, בגלל סכנת החיים הפוטנציאלית. מאידך, סחר ברחם מותר, החוק הישראלי מתיר דמי תיווך, על אף סכנת החיים הפוטנציאלית של האם הפונדקאית – כאן הסחר מותר.

4. . דאגה מוצהרת לדמוקרטיה אבל אי קבלת תוצאות בחירות דמוקרטיות.

5. איפה ואיפה. זמרות שחזרו בתשובה ורוצות להופיע בפני קהל נפרד של נשים בלבד. עירית תל אביב אוסרת זאת. ארוע מוסלמי לגברים בלבד מאושר על ידי אותה עיריה.
    

מטרת מסמך זה הוא להסביר כיצד בנויה מערכת שבה ההתנהלות דלעיל אינה סותרת את עקרונותיה.

כאמור, ישנם שחקנים שעבורם זו מלחמה על כח פוליטי, ישנם משתתפים עבורם זה כח משפטי, או אפילו עצמה אישית. הרוב, כנראה, לא חושב עמוקות אלא מצטרף לסביבת התמיכה שלו. אולם המניע האידיאולוגי למהפכה, בחוגי האקדמיה והאינטליגנציה החושבים, הוא הדת הפרוגרסיבית.

 

 הדת הפרוגרסיבית

ישראל אינה המקום היחיד בו שולטת הדת הפרוגרסיבית, וגם אינה המקור. מוקדי הדת נמצאים בקמפוסים ברחבי העולם המערבי. אנומליה נוספת של הדת הפרוגרסיבית בעולם, שלא הופיע בדוגמאות בפתח הדבר, היא ה BDS (Boycott, Divestment, and Sanction). זו תנועה אנטי ישראלית ואנטי יהודית שצומחת בקמפוסים. התנועה רוצה להעניש את ישראל על הפרתה זכויות אדם, על אף שחלק מהאויבים של ישראל הורגים נשים על רקע כבוד המשפחה, הורגים להט"בים, אוסרים על אשה ללכת לבד ברחוב, מקיימים ברית מילה לבנות, מקדמים טרור נגד אזרחים חפים מפשע, ועוד כהנה וכהנה עבירות חשוכות על ערכי פרוגרס. אף על פי כן הדת הפרוגרסיבית לא רואה סתירה בהפעלת BDS  כנגד ישראל בלבד. גם סתירה זו תוסבר ותובהר כהגיונית במסגרת הדת הפרוגרסיבית.

 

להלן הנושאים שנדרש להם בניתוח הדת הפרוגרסיבית:

1. מטרות הדת.

2. עקרונות הדת ומקורותיהם.

3. מנעד החטאים והעונשים שלהם.

4. אכיפת העונש על עבירה.

 

מטרות הדת

האבחנה בין "מטרות הדת" ו"עקרונות הדת" היא בכך שהמטרה, פרושה למה חותרת הדת כמערכת. העקרונות הם החוקים שעל פיהם על אדם להתנהל כדי להיות עובד טוב של הדת. ישנן דתות, שאותן נכנה דתות מסיונריות, שמטרתן היא אכיפת הדת על כל העולם. האסלם הוא דוגמה קיצונית. כשנולד מוחמד, היו לפחות 20 שבטים יהודיים גדולים הידועים לנו ממקורות ערבים, יש מעריכים את מספר היהודים במיליונים. אין לדעת את המספר המדויק כי במות מוחמד לא היה יהודי אחד בחצי האי ערב. כולם נרצחו, גורשו, או אוסלמו בכוח.  היה זה טיהור אתני מוצלח ביותר על ידי דת שמטרתה שלטון בכל העולם. גם הנצרות היא דת מסיונרית. האידיאולוגיה הזו קידמה את האינקוויזיציה, מסעי הצלב, והגירושים הגדולים. היהדות, מנגד, היא דת לא מסיונרית. מטרתה היא הכרת הבורא בכל מעשינו, ו"הצלה רוחנית" קיימת, מוגדרת, ואפשרית גם ללא יהודים. יש דתות אפילו פחות מסיונריות, כמו הדת הדרוזית למשל, שאפילו לא מאפשרת להצטרף אליה. הדת הפרוגרסיבית היא דת מסיונרית אינטולרנטית בדומה לאסלם הקיצוני. מטרתה להשתלט על כל העולם. כל מי שעומד בדרכה הוא מחוק – cancelled.

 

עקרונות הדת ומקורותיהן

בדתות רבות יש קאנון שמגדיר את המצוות. בדת היהודית למשל, אפילו לאחר 3500 שנות היסטוריה, אחרי גלויות, מחלוקות, ומנהגים שונים, עדיין ישנו קורפוס המגדיר את הדת בצורה טובה מאד. אם יבוא חייזר חכם ובעל זיכרון מופלא, ילמד וישנן את ה"שולחן ערוך" של ר' יוסף קארו וינהג לפיו, הוא יתנהל כיהודי דתי סביר מאד. יהיו מחלוקות בפרטים ובנושאים שוליים ומקרי קצה, אבל אף אחד לא יוכל לומר שהוא לא מתנהג כיהודי טוב. היהדות תולה את המקור שלה בכוח עליון, מעל לאנושות, המגדיר אתיקה אובייקטיבית. הדתות המונותאיסטיות שנבעו מהיהדות, מסתמכות על אותו מקור מוסרי, וגם להן יש מנגנוני החלטה ברורים.

 

העיקרון הבסיס של הדת הפרוגרסיבית הוא להיות "נאור". באופן גס הנאורות נמדדת בעמידה על זכויות המיעוט. כאן נתקלים בבעיה. הדת צעירה וחדשה. אין לה קאנון, ואין היררכיה מחוקקת. התוקף המוסרי שלה נקבע על ידי מיקור המונים. המצב אפילו גרוע מהבולשביזם, שם לפחות היה רעיון תאורתי מוסרי, של קרל מארקס, והיתה היררכיה מחוקקת ושופטת. הדת הפרוגרסיבית דומה יותר למהפכה הצרפתית, בכך שהיא מקרה קיצוני של התנאים התאורטיים שמתווה חוקר המהפכות קריין ברינטון.  היא לא צומחת מחברה סובלת, אלא מחברת שפע שמחפשת אוטופיה של "נאורות". כמהפכה, אין לה מקור מוסרי מוגדר, ואין היררכיה מחוקקת, מה שגורם אנדרלמוסיה ועלול להסתיים בשלטון טרור כמו של רובספייר.

 

הבינלאומיות של הדת הפרוגרסיבית נובעת מהטכנולוגיה. הרשתות החברתיות יוצרות קהילות בינלאומיות. האלגוריתמים של הרשתות יוצרות קהילות הומוגניות, וההומוגניות מבטיחה שמצטרפים חדשים מקבלים נקודת מבט אחידה, דבר שגורם להם להתיישר עם הרוב.

 

מנעד החטאים והעונשים

ברוב הדתות ומערכות החוק יש מנעד של חטאים ועונשים. ביהדות, למשל, יש חטאי "לא תעשה" שעליהם העונש הוא פחות, יש עבירות  "כרת", ויש עבירות חמורות שהעונש עליהם הוא מוות. הגוף היחיד שאמור לענוש הוא בית הדין, והמגבלות ההלכתיות על בית הדין הן קיצוניות, עד כדי כך שר' אלעזר בן עזריה אומר ש"סנהדרין  ההורגת אחת לשבעים שנה נקראת סנהדרין חובלנית". בוודאי שאין רשות לפרט לעשות דין לעצמו. בדת הקדמונית של הוואי לא היה מנעד עונשים. העונש על כל עבירה היה מוות. גם שם האכיפה של העונש היתה בידי השלטון.

 

הדת היא מבנה חברתי  אבסטרקטי מתקדם. בטבע, כמו גם בחברות האנושיות הפרימיטיביות, עימותים הוכרעו בכוח הזרוע. התפתחות שגרמה ליציבות מסוימת היתה שהחזק הטיל את מרותו על המשפחה או השבט, ודאג לסדר כפי ראות עיניו. התפתחויות נוספות הובילו לשלטון מלכים ואצילים באמצעות כוח הצבא. הם דאגו ליציבות בממלכתם אך חילוקי דעות בין ממלכות עדיין נפתרו בכוח.

 

הדמוקרטיה המודרנית נטלה את סמכות החקיקה מהמלך והעבירה אותו לעם. חילוקי דעות בין אנשים נפתרים בהצבעה.. ג'ון לוק, הוגה הדעות הדמוקרטי הגדול בן המאה ה 17, שהיתה לו השפעה עצומה על ג'פרסון, ממעצבי החוקה האמריקאית, עמד על כך שזכות הרוב להחליט החלטות ערכיות בשלטון דמוקרטי. הוא הבין שיש מתח בין הזכות הדמוקרטית הזו של הרוב לבין זכויות של מיעוטים. המתח הזה חמור שבעתיים בחברה הומוגנית. לכן לוק הגדיר שלשה מצבי קיצון בהם צריך להילחם בהחלטת הרוב:

1. חיים: כאשר הרוב רוצה לרצוח מיעוטים בגלל עצם קיומם.

2. חרות: כאשר הרוב מכניס מיעוט למחנות ריכוז בגלל עצם קיומם.

3. קרקע: כאשר הקרקע של מיעוטים מוחרמת על ידי הרוב.

​

כמובן שיהודים סבלו מכל המצבים הנ"ל לאורך ההיסטוריה. כיום, יש מקרים רבים של התעמרות במיעוט, למשל האוגיורים בסין, אבל בדרך כלל זה לא קורה במדינות דמוקרטיות. לוק סבור שכל שאר השאלות הערכיות חייבות להיפתר על ידי רוב דמוקרטי. דוגמאות הן: יחסי דת ומדינה, זכות להורות, ועוד.

 

הדת הפרוגרסיבית דומה לדת ההוואית הקדומה. אין בה מדרג עברות. יש דעות מותרות ויש דעות אסורות. הדעות  האסורות הן אפלות וחשוכות ואסור להביע אותן. כשם שאין אני מתירים לנאצים לקיים דיונים פומביים בנושא הפתרון הסופי, כך הדת הפרוגרסיבית אינה מתירה דיונים פומביים בשום נושא חשוך. היות וכל הנושאים שהדת הפרוגרסיבית לא מסכימה איתם, החל מרצח  וכלה ברפורמה המשפטית או בהתנגדות ל"זכות להורות", הם דעות חשוכות באותה מידה, הרי שמובן שהדת הפרוגרסיבית מונעת דיונים בנושאים אלה.

 

חשוב לציין שכל דת וכל קבוצה מקיימת צנזורה פנימית. בתי כנסת לא יזמינו מחללי שבת לתת שיעור בליל שבועות על העונג שבחילול שבת. אולם חשיבות המבנה הדמוקרטי במשטר לאומי היא להכריע במקום שבו ערכים שונים מתנגשים. למשל, ערכי משפחה מול נודיזם ציבורי. הדמוקרטיה מאפשרת לרוב להכריע איך יראה המרחב הציבורי, כאשר נשמרות זכויות החיים, החרות, והרכוש של אלה שמתנהלים בשטחם הפרטי לאור ערכים שונים.

 

במצב בו מאמינים בדת היא מסיונרית, וכאשר כל הערכים שאינם מסכימים איתה הם באותה רמת חושך כמו רצח, הרי שהדמוקרטיה עצמה תאסור על השמעת דעות אפילות. מטרת הדמוקרטיה נשארת אז רק  כדי לבחור בין פרוגרסיבים: מי יהיה המנהיג? לדתות לא פרוגרסיביות אסור להגיש מועמדים לשלטון.   לגישה זו יש תקדימים היסטוריים. בדת המוסלמית, למשל, אסור לכופר להיות שליט  על מאמינים.

 

נותר לנו להבין מה המצוות של הדת הפרוגרסיבית וכיצד הן מוגדרות. כל הערכים האחרים הם עברות חשוכות. הכלל הגדול בתורה הפרוגרסיבית הוא זכויות למסכנים. ככל שקבוצה היא מסכנה יותר זכויותיה רבות יותר. הרעיון הזה נקרא תורת הגזע Critical Race Theory. הגדרת הגזע היא כוללנית, כי נשים, להט"בים, ומוסלמים, הם גם קבוצות מסכנות. יש רמות שונות בהבנת הזכות שהמסכנות מקנה, אבל יש עוד עיקרון חשוב בתורת הגזע: קבוצות חזקות הן אשמות במסכנות של החלשות. יתירה מכך, עוון אבות מוטל על כל צאצאיהם לכל הדורות. בני קבוצה שלטת הם עבריינים לא מודעים וצריכים חינוך מחדש. עוד נושא חשוב הוא הגדרת היחס לקבוצת מסכנות. תאוריית standpoint epistemology  מבהירה שרק לקבוצת מסכנות יש הזכות והיכולת לדבר על הגזענות שהם חווים.

 

הבהרנו את המנגנון להגדרת מצוות. הגזענות שקבוצת מסכנות מגדירה מכתיבה את המצוות שעל הציבור הרחב לקיים כדי למזער את העוולות של הקבוצה. הבעיה היא כאשר יש התנגשויות בין הקבוצות השונות. לכן מוגדרת היררכיה של מסכנות, כאשר ככל שקבוצה יותר גבוהה בהיררכיה יש לה יותר זכויות. ההיררכיה אינה מוצקה כי, כאמור, הפעולות נעשות במיקור המונים. הממוצע בקבוצות השונות, כפי שמשתקף בתקשורת ובקמפוסים המערביים הוא בערך כך:

בתחתית ההיררכיה: גברים לבנים. למעלה מהם נשים לבנות. למעלה מהם בעלי מוגבלויות לבנים. למעלה מהם שחורים ומוסלמים (מחלוקת ביניהם מי גבוה יותר), למעלה מהם להט"בים. היהודים אמנם הקבוצה שסבלה אולי הכי הרבה בהיסטוריה, אבל בכל דת יש אנטישמיות ולכן היהודים הם בתחתית ההיררכיה, אפילו מתחת לגברים לבנים. תורת הגזע תוארה לעיל בצורה כללית. ברזולוציה יותר  מעמיקה נכנס מושג ה intersectionality. אשה שחורה מוסלמית שהיא טרנסג'נדר כמובן תעמוד בראש הפירמידה.

 

אכיפת העונש על עבירה

היות וכל עבירה היא סופנית, האכיפה על כל עבירה היא מחיקה cancel. העונש הוא הנורא מכל – עובר העבירה נמחק והוא לא קיים יותר. הוא כבר אינו נאור לכן אין לו זכות דיבור ואין לו זכות יצוג.

 

 ניתוח חוסר העקביות לאור הבנת המערכת

 

בידינו כל הכלים להבין את האנומליות שצוינו בתחילת המאמר.

1. חופש הדיבור והחופש האקדמי. חופש הדיבור חל רק על נאורים. החשוכים נמחקו, החטא שלהם הוא קרדינלי, ולכן אין להם זכות קיום ובוודאי שלא זכות דיבור.

2. שלטון החוק. כאשר החוק האזרחי סותר את חוקי הדת, כמובן שחוקי הדת תקפים. לכן מצווה במצב כזה להפר את החוק. עדיף שלא תהיה מדינה מאשר שתהיה מדינה לא פרוגרסיבית.

3. דאגה לא עקבית לקשיי יום. הדוכמה שהבאנו, סחר אברים מול סחר ברחם ברורה. הלהט"בים הם מעל לנשים בהיררכית המסכנות. לכן על מנת לאפשר להם הורות מותר לרמוס זכויות נשים. מאידך, ישנן קבוצות פמיניסטיות שמאד לא מרוצות מכך שהן מתחת ללהט"בים ולכן הן גם מתנגדות חריפות לפונדקאות ממוסחרת. תמיכה במוסלמים, אף על פי שהם נגד זכויות אשה וזכויות להט"ב, ו BDS  כנגד ישראל הדמוקרטית ברור לאור זה שהיהודים בתחתית ההיררכיה, והמוסלמים במקום טוב.

4. . הדמוקרטיה רק חלה על נאורים. אין להאזין לחשוכים ואסור לתת להם לשלוט.

5. איפה ואיפה. ברור שעבירה תלויה בקבוצה שעושה אותה. אותו מעשה שנעשה על ידי קבוצה בראש ההיררכיה מוגדר כנכון, בעוד שאסור לקבוצות בתחתית ההיררכיה להתנהל כך.

 

 

מסקנות

 

הדת הפרוגרסיבית שונה ממסורת ישראל בצורה קיצונית. אין אפשרות להיות יהודי טוב ופרוגרסיבי טוב. יתירה מכך. רוב בבחירות אינו משמעותי כאשר יש קונפליקט בין הדת הפרוגרסיבית לדת אחרת. כמו כן אסור לפרוגרסיבי לשמוע טענות חשוכות של הצד שכנגד. המסקנה היחידה היא שהרוב היהודי המסורתי בישראל צריך לנוע קדימה ללא היסוס על מנת לקדם את הערכים שלו. בהגדרה לא יכולה להיות הסכמה עם הפרוגרסיבים.

 

 

פרופ' עמיהוד אמיר

יו"ר חוג הפרופסורים לחוסן מדיני וכלכלי

 

 

 

 

כמו כל ניתוח אקדמי, להלן שתי בעיות שהקורא מוזמן לפתור באמצעות המודל שהוצע כאן:

 

תרגיל

1.  בגלל שבועת הרופאים, רופאי ישראל טיפלו כל השנים במסירות במחבלים רוצחים. היו ביניהם שאמרו שרופא שמגיע לזירת פיגוע ומוצא שהפצוע הקשה ביותר הוא המחבל, חייב להתחיל טיפול ממנו בגלל שבועת הרופאים. לעומת זאת, אותם רופאים מוכנים למנוע טיפול רפואי מאזרחים ישראלים בגלל שהכנסת עומדת לחוקק חוק שאינו לרוחם.

2. בית המשפט פוסק לטובת מסתננים הנמצאים בישראל בצורה לא חוקית, גם כשזה פוגע באזרחי ישראל שומרי חוק.