הנדון: התנהגות חסרת אחריות והרסנית של ור"ה

לכבוד השר,

מכתבם של נשיאי האוניברסיטאות בתשובה למכתבך חושף נתק חמור בין המציאות בתוך הקמפוסים לבין דברי האחראים לכך. האירוע שהיה השבוע באוניברסיטת תל אביב אינו "אירוע נקודתי" אלא סימפטום למצב מתדרדר שאינו תואם את המציאות בה מתהדרים הנשיאים.

מזה שנים רבות מתקדם תהליך שהוביל לאירועים רבים שאחד מהם קרה השבוע בתל אביב. החוקרים תמר ועוז אלמוג "כל שקרי האקדמיה" (ידיעות ספרים 2020) טוענים שהאוניברסיטאות בישראל מתרחקות מן המציאות המתוארת במכתב הנשיאים בתהליך מתמשך. התעלמותם מכתב התראה זה היא חלק מן התהליך. גם ספרו המחקרי של הפרופ' Mathias Desmet מאוניברסיטת ג'נט בבלגיה (The Psychology of Totalitarianism, Chelsea Green, London 2020) מתאר בדאגה רבה את התהליכים שמהם סובלת האקדמיה במערב. המרחיקים את האוניברסיטאות מייעודן ובתהליך סטיכי מביאים להתנהגות אלימה בהפגנות המוניות. לנגד עיננו תהליכים המתוארים במחקרים הנ'ל מתרחשים בהדרגה בקמפוסים בישראל וראשי האוניברסיטאות לא מגיבים. לשיא הגיעו הדברים כאשר הנהלות האוניברסיטאות בישראל גייסו את המוסדות הציבוריים למאבק פוליטי והפעילו בפועל לחץ מוסדי על מרצים וסטודנטים להשתתף בהפגנות על ידי הפסקת לימודים פוליטית.

חוג הפרופסורים לחוסן מדיני רואה בדאגה ובחרדה התנהלות מחפירה והרסנית של ועד ראשי האוניברסיטאות והפיכת הקמפוסים לסביבה חד צדדית המשתיקה חופש ביטוי.

נזכיר לור"ה מה תפקיד האוניברסיטאות.

הוראה: בישראל למעלה מ 250,000 סטודנטים לתואר ראשון, כ 70,000 תואר שני, כ 12,000 דוקטורנטים.

מחקר: אנחנו מדינת ההזנק, יחס האקדמאים באוכלוסיה מהגבוהים ב OECD.

אכן, המדינה משקיעה באוניברסיטאות 13 מיליארד ₪ בשנה. כ 3% מתקציב המדינה. כ 60% מעלות כל סטודנט היא על חשבון משלם המיסים.

הוראה טובה: כשהסטודנט יכול להתרכז ללא הפרעה בלימודים. Linda Sax (UCLA) במחקר מפורסם הוכיחה שבנות מגיעות להישגים יותר גבוהים בבתי ספר של בנות בלבד. Emma Adams (Northwestern) הראתה שהישגים של סטודנטים נפגעים כאשר הם סובלים מגזענות. לכן חובה על מוסד, בעיקר מוסד ציבורי שרוב מימונו הוא משלם המיסים, לדאוג ששום סטודנט לא ירגיש שונה – מיגדרית, אתנית, או פוליטית.

מחקר טוב: ראש פתוח ובלי קונספציות! בסנהדרין מתחילים מהצד. עבור ור"ה, שלא יודעים מה כתוב כאן, נסביר שאפילו בזמן שיפוט דאגו חז"ל שלא תהיה השפעת הגדולים על הצעירים ולכן התחילו בשמיעת דעת הזוטרים, כדי שלא תושפע מעמדת החזקים.

המאה ה 17 היא ערש המדע המודרני: ניוטון באנגליה, דקארט בצרפת, ליבניץ בגרמניה. אולם ניתן לומר שהעידן המדעי המודרני התחיל מגלילאו גליליי.

כולנו יודעים שגלילאו נעצר במאסר בית והמחקר שלו הוגבל. מדוע? כי שילטונות האוניברסיטה היו האינקויזיציה ולהם היתה קונספציה – היה ברור להם בחשיבות עליונה – שהשמש סובבת סביב הארץ! כמו ור"ה, הם האמינו באמת ובתמים שכל סטיה מהקונספציה תהרוס את האקדמיה!

אוניברסיטה שראשיה מאמינים בקונספציות-על חשובות, לא תוכל לעשות מחקר טוב.

בעוד שמכתב חברי ור"ה מאשים את הממשלה בהשתקת שיח ציבורי באקדמיה ולחימה בה על ידי מינויים "מטעם " הרי שאין דוגמה ברורה יותר לתופעה של "פוסל במומו". בתוך עמנו אנו יושבים ומזה שנים רבות אנו עדים למקרים רבים של חברי סגל וסטודנטים שנאלצים להסוות את עמדותיהם בתחומים שונים, כולל תחומי הוראה ומחקר, מחשש לעתידם ועתיד אמצעי המחקר ואין לך סימפטום בוטה יותר לכשלון ההנהגות ביצירת סביבה חופשית של חילופי דעות ותיזות. התקינות הפוליטית ולאחרונה גם הבוטות הפוליטית הם גורמים משתקים.

לעם ישראל מסורת עתיקת יומין של מחלוקת לשם שמיים תוך והשמעת דעות מגוונות. בית המדרש היהודי הצטיין בחופש מחשבה של תלמידים בפני רבותיהם. בהרבה מקומות בתוך הקמפוסים בישראל תשפ"ג מסורת זו לא נשמרת.

מאז החלו מאורעות תשפ"ג ראשי האוניברסיטה הוליכו את האקדמיה בישראל מדחי אל דחי.

הקונספציה שלהם פוגעת גם בהוראה וגם במחקר. סטודנטים לא יכולים ללמוד בראש שקט. מתוך גחמות פוליטיות ראשי האוניברסיטאות גם הכריחו סטודנטים לא ללמוד, ומרצים לא ללמד.
המחקר נפגע. בידי החוג שמות של עשרות חוקרים שהם אנוסים באקדמיה. הם מפחדים לפצות פה כי הם בטוחים שיבולע להם בקרנות ובקידומים. התיאור הנכון של מידת חופש הביטוי בקמפוסים קרוב יותר למצב של אינקוויזיציה אקדמית.
כאמור, המממן הראשי של האוניברסיטאות בישראל הוא משלם המיסים. ור"ה אשמה במרמה והפרת אמונים בזה שהיא משביתה על דעת עצמה את המוסדות להשכלה גבוהה בגלל ההשקפות האינקויזיטוריות שלה.

השבוע הסתבר לנו שור"ה דרדרה את האקדמיה המפוארת בישראל לשפל חדש. אוהדי בית"ר ירושלים (לא ההנהלה או השחקנים) פרצו למגרש אחרי משחק הגביע והשתוללו. היו דיבורים על שלילת הגביע לקבוצה. בסופו של דבר המנהלת הסתפקה בקנס. לעומת זאת, באוניברסיטת תל אביב היה מחזה מביש. בעיני זה נראה כמו המון נבער מימי הביניים, נושא קילשונות ואבוקות, שבאו לפגוע באינטלקטואל. הם השתוללו ומנעו מחבר כנסת לדבר. נאמר לנו שנצפה לפחות דיקאן אחד עם משרוקיות מנסה להשתיק שיח דמוקרטי. לא מדובר באוהדים! מדובר בשחקני קבוצה שמנסים באלימות למנוע מהקבוצה השניה לשחק. במצב כזה כנראה המנהלת היתה מורידה את קבוצת הכדורגל ליגה!

לא תהא כוהנת כפונדקאית? (אני מזמין את ור"ה לבדוק מה משמעות ומקור הפתגם). מסתבר שאנו מצפים מאירגון "לה פמיליה" להתנהגות מתורבתת יותר מחברי הסגל באוניברסיטה בישראל.

האירוע בתל אביב לא היה נקודתי, קדמה לו אבולוציה מוטית של שנים רבות והחדרת הפוליטיקה לתוך הקמפוסים שלב אחרי שלב. האם מנהיגי הקמפוסים עדיין לא מבינים מדוע הם מעוררים אנטגוניזם בציבור ובנציגיו?

היינו מצפים שחברי ור"ה יבינו שהאירוע הלא נקודתי בתל אביב, המציאות שאנו מכירים מזה שנים והמחקרים שצוטטו למעלה, מחייבים קצת צניעות ובחינה עצמית אמיתית. במקום זה ראינו מכתב שנשלח אליך שיש בו המשך הנתק בין המציאות בקמפוסים והצהרות מנהיגותם. היינו מצפים לקריאה לשיח של בחינה משותפת לממשלה ולאקדמיה בשאלה האם אפשר לשרת את הציבור בצורה יותר נכונה.

שר החינוך כנציג הציבור המממן את המוסדות ודואג לצרכי הציבור, אחראי כלפי הציבור לדאוג להתנהלות נכונה של האקדמיה בתקופה משברית בתרבות המערבית בכלל ובישראל בפרט.

לא ראינו מגמה של השתלטות הממשלה על האקדמיה, ראינו מגמה של השתלטות סוג אחד של דעות על האקדמיה מבפנים. אנחנו קוראים לחברי ור"ה להתעשת ובמקום לשגר מכתב לוחמני לגשת לעבודת בדק הבית ברצינות ובכנות. אנו בטוחים ששר החינוך יהיה שותף לעבודה יסודית כזו.

בברכה,

פרופ' עמיהוד אמיר

יו"ר חוג הפרופסורים לחוסן מדיני וכלכלי

בשם הנהלת החוג

העתק: ועד ראשי האוניברסיטאות