top of page

בניית כוח פוליטי יהודי-ציוני בראיה עתידית

ד"ר אלי רון, מומחה למערכות מורכבות מסתגלות

העובדות שייכות להיסטוריה. הפרשנות היא דעתי שלי

17 אפריל 2022


בניית הכוח הפוליטי בראייה היסטורית

כתריסר ארגונים סוציאליסטים-ציונים וקומוניסטים-ציונים בנו תשתית התיישבותית משמעותית עוד לפני קום המדינה. הקיבוץ המאוחד, איחוד הקיבוצים והקבוצות, הקיבוץ הארצי, תנועת המושבים, ותנועות הנוער שלהן, שלהט ן האידאולוגי שהשתווה בעוצמת ו לקרינה של פצצת אטום אימתנית, היו הבסיס והמקור לעוצמה הפוליטית של מה שהפך להיות מפלגת פועלי ארץ ישראל (מפא"י) ומפלגת פועלים מאוחדת (מפ"ם).

שורשיהן של אותן מפלגות "חברתיות" (סוציאליסטיות בלע"ז) נטוע אי -שם ב 1919- ורק ב 1948- הפכו

למפלגות רבות עוצמה, בעיקר מפא"י. מדובר בתהליך התעצמות והבשלה שנמשך 29 שנה. כוחן התעצם עוד יותר במהלך 29 השנים הבאות ( 1948-1977 ) עד שהחל להצטמק בציבור עם ה"מהפך" של בחירות 1977 בהן מנחם בגין שנוא נפשם הפך לראש ממשלה .


חקיינות שכשלה בבניית כוח פוליטי

תנועת בית"ר (ז'בוטינסקי / מנחם בגין) ניסתה לבנות תשתית התיישבותית דומה, על מנת ליצור לעצמה בסיס פוליטי: משמר הירדן, מושב חוסן בגליל המערבי, המושב משגב דב ליד גדרה, מבוא בית"ר, מושב בר -גיורא, רמת רזיאל, גבעת ניל"י. מעשה החקיינות לא צלח. לא משם תקבל תנועת בית"ר, לימים הליכוד, את כוחה הפוליטי. הסוציא ל-ציונים הם שהביאו ארצה את מי שיהוו את בסיס הכוח הפוליטי של הליכוד: העלייה של יהודי ארצות ערב, ובעיקר מצפון אפריקה.


בנית כוח פוליטי בשיטה אחרת

הסוציאל-ציונים אולי סברו כי אצל העולים החדשים קיים הלהט האידאולוגי שלהם ושל דור אבותיהם שהקימו את יישובי חומה ומגדל בשממה אל מול משטר עוין. ומי שלא הגיע עם אידאלים סוציאל -ציונים אפשר יהיה להדביקו באידאולוגיה באמצעות חינוך וחינוך-מחד ש 1. אלה שלא השתכנעו נאלצו ליישר קו עם הפנקס האדום בלאו הכי.

אם נציין את שנת 1948 כתחילת גלי העלייה הגדולים מארצות ערב, אזי עד 1977 עברו 29 שנים שבהן

תנועת בית"ר בדמותה כגח"ל ואחר כך כ"ליכוד" ש ל מנחם בגין בנתה את כוחה הפוליטי אצל ה"מזרחיים" והם שהבי או ל"מהפך".


בנית כוח פוליטי מחוץ לזירה הפוליטית

הסוציאל-ציונים חשו, יותר משהבינו בצורה שכלתנית, כי דעיכת האידאולוגיה בבסיס הכוח הפוליטי שלהם

תרחיק אותם לצמיתות מהנהגת המדינה. הליכוד, גם אחרי שהתפכח קמעה משכרון הניצחון של בחירות

1977 לא השכיל להבחין בתהליכים שהסוציאל -ציונים יזמו והובילו על מנת לא לשמוט את השליטה מידי

ה"ימין", תוך כדי שהם שומטים את מה שנמצא משמאל למקף – הציונות הקלאסית. הסוציאל-ציונים הפכו

לשמאל קיצון גלובליסטי ותוך כדי השינוי בנו כוח פוליטי אדיר במוסדות שאינם נבחרים, תחת אפם של

מרכיבי הימין הפוליטי .

29 שנים לאחר ה"מהפך" של 77', בשנת 2006, עורך הדין אהרון ברק פרש מכס בית המשפט העליון. בשנה זו הושלמה למעשה המהפכה החוקתית שהוא הוביל: העברת סמכויות סיטונית משתי רשויות השלטון האחרות אל הרשות השופטת והפיכת פרקליטות המדינה לזרוע המבצעת של הזרוע המחוקקת החדשה - בג"צ. כמו למשל המקרה לכאורה של מזל וניסן מזרחי בני העדה הכורדית, ששינו את שם משפחתם ל"רז" ואת הילד שלהם משה כינו "מוסי", הלא הוא ח"כ מוסי רז.


מבט אל העתיד

כאמור, האידאולוגיה הסוציא ל-ציונית גססה כ 29- שנים עד שמתה וחזרה בגלגול פרוגרסיבי-גלובליסטי לבושה בגלימה שחורה ומצוידת בשרביט הוראה . הדור השלישי והרביעי של ה"מזרחיים" שונה מאד מדור הוריו וסביו. מערכת ה"חינוך" החילונית שמוצפת בתכנים פרוגרס ו-גלובליסטים מזה 15 שנים לפחות, מייצרת החל מגן חובה ועד תואר שלישי "מזרחי חדש" וגם "אשכנזי חדש". אם הימין סבור שבסיס הכוח הפוליטי שבקושי מחזיק אותו כיום יישאר עד שנת 2035 , הוא טועה. המצביעים החילונים של 2035 יהיו ברובם פרוגרס וגלובליסטים ועליהם מתווספים לכל הפחות מיליון עד שני מיליון לא יהודים שהגיעו מרוסיה ואוקראינה עקב שינוי חוק השבות ועקב ה"נדיבות" שמגלה ממשלת ישראל החלשה בשנת 2022 כלפי "פליטים" שאינם יהודים מאוקראינה ואפריקה .

אם כך אכן יקרה, בשנת 2035 מדינת ישראל תחדל להיות מדינה יהודית עבור יהודים .

ההיסטוריה מלמדת אותנו שלא ניתן לבנות בסיס פוליטי על ידי חקיינות של אחרים. ההיסטוריה גם רומזת

שמדובר בתהליכים שאורכים כ 29- שנים. במחזור הנוכחי נותרו רק 13 שנים לסיומו.

המכונה הפוליטית בישראל עדיין יכולה לחסום את התרחיש הזה, למרות שהיא חלשה ולמרות שבראשה

עמדו ועומדים מאחזי עיניים. לא כאן המקום לפרט את שלל האמצעים שעומדים לרשותה. אבל לא רק

המערכת הפוליטי ת: הורים שילדיהם מבקרים בחינוך ה"ממלכתי" חייבים להיות מעורבים בתוכניות הלימוד. עליהם לעודד תכנים יהודים-ציוניים מחד, ולהתנגד נחרצות לכל תוכן פרוגרסו -גלובליסטי.

החברה החרדית עוברת שינויים מרחיקי לכת 2. שיעור הנשים החרדיות העובדות הגיע בשנת 2017 לשיא של 76%. שנה לפני כן שיעור הגברים החרדים העובדים חצה את רף ה- 50% . לפיכך, הימין האידאולוגי שנמצא במערכת הפוליטית חייב לכנס לעצמו את הדור הצעיר של החרדים, תוך התמקדות בפרחי רבנים ובנשים בגלל השפעתן על הגברים בפרט והמשפחה בכלל . חרדים עם תודעה ציונית היא התשובה ללא-יהודים ולפרוגרס וגלובליסטים שישתתפו בבחירות של 2035 ואף לפני כן .


יתכן שדרושה חלופה לליכוד

חרות, המפלגה הליברלית, המרכז החופשי, הרשימה הממלכתית ותנועת העבודה למען ארץ ישראל השלמה התמזגו בשנת 1988 למפלגה אחת בשם הליכוד. השקיעה האידאולוגית של הליכוד החלה 14 שנה לאחר מכן, כאשר ב-1991 ניהלה הממשלה ברא שותו משא ומתן עם ארגוני מחבלים ב"וועידת מדריד". ציון דרך נוסף בהידרדרו ת היה ב-2005, עם גירוש כל היהודים מגוש קטיף. ב-2009 ראש הממשלה מטעם הליכוד כבר הסכים לשתי מדינות בין הירדן לים (נאום בר -אילן ) על בסיס הסכם אוסלו הרצחני .

הבחירות לכנסת העשרים ואחת, באפריל 2019, לראשונה בהיסטוריה של מדינת ישראל, לא הביאו לכינון

קואליציה. בחירות אלה החלו את "הפלונטר הפוליטי", שבעקבותיו נערכו ארבע מערכות בחירות לאורך

שנתיים ובהן הליכוד לא הצליח להשיג די קולות על מנת להקים קואליציה. מספר מפלגות אוירה עברו את

אחוז החסימה על חשבון קולות שהיו לכאורה מובטחים לליכוד. מפלגות אלה צברו די בוחרים שמאסו בליכוד.דהיינו, יש לנו הוכחה אמפירית כפול ארבע מערכות בחירות שהליכוד סיים את פריחתו הפוליטית. ההיסטוריה מראה לנו שאיחוד כוחות במחנה אידאולוגי הוא מרשם בדוק להצלחה. מפא"י ומפ"ם בקום המדינה, גח"ל ואחר כך הליכוד מ-1977 עד 2019 . המחנה הלאומי חייב מנהיג שיקבץ מפלגות תחת פתק אחד, כפי שעשה אריאל שרון בזמנו כשהקים את הליכוד. מפלגת "מדינה יהודית" שתורכב מן הליכוד, ש"ס, יהדות התורה, הציונות הדתית, נעם, ועוצמה יהודית. עם יחסי ציבור מצוינים המפלגה תכסה על כל חסרונותיה, גם בהעדר תקשורת תומכת, בדיוק כפי שעושות זאת בהצלחה מפלגות משונות כמו "יש עתיד" (לפיד), "כחול לבן" (גנץ) ו"תקווה חדשה" (סער) .

ומן הצד השני: כדי שבשנת 2035 מדינת ישראל תחדל להיות מדינה יהודית עבור יהודים השמאל רק צריך להמשיך את מה שהוא עושה היום .


2 תורה ועבודה: שיא מועסקים במגזר החרדי. יהודה שלזינגר, ישראל היום, 26 פברואר 2021

https://www.israelhayom.co.il/business/consumers/article/6796420__

35 צפיות

פוסטים אחרונים

bottom of page