אנחנו במלחמה. זו מלחמה שונה ממה שהכרנו ב74 השנים שחלפו מאז ההכרזה על הקמת המדינה. מעולם לא עברה השאיפה של הערבים סביבנו ותומכיהם בעולם הרחב להשמיד את המדינה שהוקמה ב1948. הסיבה לכך אחת בלבד, היותה מדינה יהודית. זו מלחמה גורלית משום שכאן התפרצה השנאה הגדולה. גילינו שמולנו עומד הרוע המוחלט. רוע שעולה על זה של כל קודמיו כולל הרשעים של אירופה של שנות הארבעים.
אם לא נצליח בשותפות ישראלית מלאה למחות את זכר השונאים שתקפו אותנו עד הסוף, עד דק, כמצוות מחיית זכר עמלק, רע ומר יהיה גורלנו. זאת משום שבמקרה כזה ההתקפות העתידיות יהיו קשות בהרבה מכל מה שחווינו בשמחת תורה.
לאור גורליות המערכה עולה תמיהה גדולה על גורמים בישראל הממשיכים לתקוף את המפקד העליון של הצבא הלוחם עתה. צריך להיות ברור, על פי חוק יסוד הצבא, ראש הממשלה הוא המפקד העליון של הצבא. הרמטכ'ל הוא איש מטה שתפקידו לתרגם את הוראות הממשלה לתוכנית מבצעית ולהורידה לכוחות.
תוקפים אלה פוגעים בבנים שלנו הנמצאים היום הזה והלילה הזה בתוך הקרב. אלה זקוקים לאמון במפקד העליון. הם פוגעים גם בציבור הרחב שזקוק גם הוא לאמון במי שנותן את ההוראות לצבא.
אי אפשר להחליף מפקד באמצע קרב, רעיון כזה הוא מרשם לחיזוק האויב והחלשת הצבא. אף אחד אינו מושלם, אך את הביקורת צריך לדחות עד לאחר הניצחון. לאחר הניצחון ייערכו תחקירים וכל אחד יתן דין וחשבון על עשייתו. עד אז נדרשים כולם, להתאפק ולא להפריח דברי ביקורת ודרישות ללקיחת אחריות. אף אחד לא יודע כל הפרטים של האירועים שקדמו לפרוץ הקרבות במלחמה הנוכחית ואין שום אפשרות ורשות לשפוט ללא התמונה המלאה.
הממשלה והכנסת שילבו קואליציה ואופוזיציה ודי בכך כדי להפסיק את המלחמה הפוליטית שבערה בחוצות ישראל מאז האחד בנובמבר 2022, בדיוק היום לפני שנה. לכל המוחים שעסקו מאז אותו יום במאבק חוץ פרלמנטרי אלים נגד תוצאות הבחירות צריך להזכיר שעד לפני שלשה שבועות היה מקובל בישראל שבזמן מלחמה לא מדברים פוליטיקה.
לכל אלה שמלבים את הקמפיין של "משפחות החטופים"צריך להזכיר שהשאיפה להחזירם הביתה משותפת לכולם, אין צורך בקמפיין, הקמפיין מיותר. הקמפיין הזה משרת רק את החמאס ואת אלו שלא מצליחים להתגבר על יצר "המחאה". מי שרוצה החלפת שבויים עכשיו בתנאים של החמאס גוזר עלינו מלחמות נוספות קשות בהרבה.
אנחנו בזמן הכרעה שבו צריך לשנות את המשוואות. כן, במוסר היהודי יש מצבים שיש עדיפות לצרכי הציבור על פני צרכי חלק מבניו. במעמד סיני בוטל המוסר הטבעי העתיק, מוסר הזכויות וקיבלנו על עצמנו את מוסר החובות. זה המוסר היהודי שבו יש חובה של הפרט כלפי כלפי הלאום. זה המוסר שבו הפרט עשוי להידרש לשים בצד את האינטרסים שלו לטובת צרכי הכלל. מוסר החובות הוא הבסיס היחידי לחוק גיוס חובה שבאמצעותו אנו שולחים היום בנים לתוך האש למען כלל ישראל ולא למען חייהם הפרטיים או חיי משפחותיהם הפרטיות. כגורל הבנים המשרתים כך גם גורל החטופים.
אותם אנשים שהובילו קמפיין ענק במשך שנה שלמה למען חטוף אחד שתמורתו שוחררו יותר מאלף מחבלים לא יכולים לרחוץ בניקיון כפיהם על כך שהצליחו לכופף את הממשלה ובכך גם הם תרמו משהו לאסון שנפל על דרום הארץ בשמחת תורה. אתם נושאים באחריות לא קטנה, אנחנו זוכרים את ההפגנות ואת האלימות שנהגתם כלפי מי שהתייצב שם והזהיר מפני התוצאות שלא אחרו להגיע. הייתי שם בבלפור בשם נפגעי הטרור ואיני שוכח את האלימות שבה גרשו אותי מארגני הקמפיין מהכיכר.
מי שצועקים נגד ראש הממשלה כיום, בזמן מלחמה, הם אנשים מנותקים מן המציאות הישראלית שמחלישים את יכולת המדינה להילחם ומעודדים את האויב. אני קורא להם להתעורר, להתאפס, לחדול מהפוליטיקה הגלויה והסמויה, להתייצב כאיש אחד אחרי הקבינט המשותף ולשוב לפוליטיקה רק אחרי הניצחון המוחץ שאנו זקוקים לו כתנאי להמשך קיום המפעל הציוני. אתם הבנתם את כובד האחריות? אתם מבינים שגם אתם תעמדו למבחן התחקירים לאחר הניצחון, מבחן שאותו יעשה הציבור הישראלי, היהודי, הציוני שעומד אחרי הבנים הלוחמים עתה בדרום ובצפון?
פרופ' האס חבר בהנהלת חוג הפרופסורים לחוסן מדיני וכלכלי ועמד בראשו עד לאחרונה
י"ז בחשוון תשפ"ד - 1/11/2023