מי שלא התאפק היום וזרק גפרור מצית מחלוקת לתוך הזירה הציבורית בשעת קרבות, יפגוש את זעם הציבור רק לאחר שוך הקרבות
פרופ' אלישע האס
כ"ב בטבת תשפ"ד 3.01.24
השאלה בעורף בימים אלה אינה אחדות או לא אחדות. השאלה היא מי התנתק מן ההוויה של המפעל הציוני ומי ממשיך לחיות את המפעל.
כאשר המדינה היהודית מותקפת כדי לשבור את רוח הלאום היהודי, לגרום לייאוש ולנטישה, על ידי מוות והשפלה באכזריות שלא היתה אפילו בשנות הארבעים המוקדמות מי ששותף מלא לחלום הציוני שם הכל בצד ותורם למאמץ המלחמתי בין אם בלחימה או בעידודה.
המנותקים מקדמים את השגרה כאילו המלחמה היא לא מלחמה על הקיום אלא איזה סבב נוסף של התקופה שלפני השמיני עצרת. הם מנותקים מן הציבור ועוסקים בעסקיהם השגרתיים ואפילו מנצלים את חוסר העניין של הלוחמים ואת חוסר העניין של הציבור בעניינים של שגרה.
המנותקים מתעלמים מן העובדה שמאות אלפי אזרחים נטשו הכל והם מסכנים חייהם יום יום למען העתיד של כולנו. הם מתעלמים מן העובדה היום יומית שאנו מתבשרים על משפחות שמאבדות בן משפחה, על משפחות שיושבות שבעה ועל פצועים שלכל חייהם יסבלו נכות. כל זאת כדי לאפשר לבית הלאומי של כולנו להתקיים ולקדם מתקפות עתידיות. להם, למנותקים, יש פנאי נפשי לקיים את השגרה.
נכון, יש ערך לכך שהילדים הולכים למוסדות החינוך, שהכלכלה פועלת ככל האפשר והעסקים ממשיכים לפעול בקצב מותאם למציאות המלחמתית. אולם, ביום השמיני עצרת בבוקר התברר לנו שאנו חיים בעולם שונה ממה שחשבנו, עולם שדורש התייחסות חדשה ועזבנו את השגרה הקודמת ועברנו לקוד התנהגות חדש. כל מה שניתן לדחות מוטב. אפילו בכנסת חדלו המאבקים הגלויים וכל החלטה וחקיקה מתקבלות בהסכמה רחבה.
עוד באותו נושא:
אולם מגרש ההפגנות מול בית ראש הממשלה ממשיך לרתוח והבג"ץ ממשיך בשלו להרבות מחלוקת בציבור . השופטים העליונים חשפו את ניתוקם מהווית החיים הלאומית ומן הלוחמים המוסרים את נפשם בשדה הקרב בדרום ובצפון. הם בשגרת יומם מנותקים מאיתנו ומהלוחמים. הם פרסמו היום פסק דין שהוא בגדר רעידת אדמה משטרית. כאילו שהמאבקים של הקיץ יכולים להימשך גם בעולם החדש שהחל ביום השביעי לחודש העשירי בבוקר.
הם מנותקים מן המציאות שבה דמם של 1400 אזרחים שלווים נשפך כמים, רק משום שהם יהודים. הם מנותקים מן העובדה שיש לנו עסק אם תרבות שבה רצח, אכזריות והתעללות ביהודים היא שיא התהילה. תרבות ששום מערכת ערכים פרוגרסיבית לא מתאימה לטיפול בה. הם מנותקים מן העובדה שהמקלות ששמו בגלגלי מערכת הבטחון הם תרומה משמעותית לשפך הדם והם מנותקים מן העובדה שעתה הגיע הזמן לחשבון נפש כולל. חשבון נפש הכולל גם אותם ואת מעשיהם משוללי הסמכות והאחריות.
הם מנותקים מן החיים. מדעי החיים מלמדים אותנו שבשעת סכנה כל אורגניזם עוצר כל פעילות שגרתית שאינה חיונית לצורך המלחמה. הזמן עומד מלכת, אין אכילה ואין שתיה, האדרנלין נשפך כמים לתוך זרם הדם וכל המחסנים נפתחים לצורך המלחמה. האורגניזם ממוקד בדבר אחד בלבד: ניצחון להבטחת המשך החיים. המפעל הציוני הוא אורגניזם חי בכל קנה מידה. החיילים בעזה שרים "עם ישראל חי" והם מממשים את החיים. המנותקים בעורף שוכחים שגם פעילותם חייבת להיעצר ובמקום להפטיר כדאשתקד מוטב שירדו מהגבעה ויחפשו דרכים לתמוך בבנים הנפלאים המסכנים את חייהם בגבורה כדי להשכין בטחון בארץ כולה, כולל בגבעת רם, ברחביה ובצהלה.
הם מנותקים, לא נתקוף אותם היום. היום אנו עם הבנים הלוחמים לחיים ולמוות למען המפעל הציוני כולו. אך כאשר הבנים ישיגו את הניצחון הם יבואו חשבון עם המנותקים. ראו הוזהרתם.
אני זוכר היטב את החוויה של שיבה לעולם השגרתי לאחר חצי שנה של מלחמה בסוריה במלחמת יום הכיפורים. היה קשה להבין איך אנשים עסקו במאבקים הרגילים והקודמים בשעה שאנו היינו עסוקים בעניינים של חיים ומוות. אני גם זוכר איך התייצבו הלוחמים המשוחררים ודרשו דין וחשבון מן הממשלה. אולם בימים ההם, לא שמענו על מנותקים. המערכות היו כולן מגויסות לתמיכה בנו כשהיינו בקו האש בצפון ובדרום.
מי שלא התאפק היום וזרק גפרור מצית מחלוקת לתוך הזירה הציבורית בשעת קרבות, יפגוש את זעם הציבור רק לאחר שוך הקרבות, אך הוא יפגוש. הציבור ישנה את מבנה הפירמידה שבגבעת רם וישיב את הקדימויות למקומן הנכון בשיטת הממשל הדמוקרטית. הדמוקרטיה העממית שבה נציגי הציבור הם עציץ בפינת החדר והמנגנונים עושים בנו כרצונם תסיים את ימיה. אל תחשבו שהשקט שלנו בגין המלחמה הקשה שבה אנו מעורבים הוא שיתוף פעולה עם הפירומניה שלכם. לא קראנו למכבי האש. בבא העת נבוא עם מכשירים יותר כבדים.
פרופ' אלישע האס הוא חבר בחוג הפרופסורים לחוסן מדיני וכלכלי ועמד בראשו עד לאחרונה