כתב אישום נגד המציאות

משפטו של ד"ר מיכאל בן ארי מתנהל כאילו דבר לא השתנה מאז ה־7 באוקטובר. מי שהתריע מפני הסכנה הנוראה הפך לקורבן של המערכת המשפטית שמסרבת להביט למציאות בעיניים

אם אתם רוצים לקבל הדגמה מזוקקת לכשל היסודי של השמאל הישראלי ושלוחותיו במערכות המשפט והמדינה, לכו לבית המשפט בכפר סבא ביום שבו ד"ר מיכאל בן ארי יושב על ספסל הנאשמים.

במשך עשור ד"ר בן ארי, שהוא מומחה לאסלאם, מתחנן בפנינו שנפקח את העיניים ונביט למציאות הסובבת אותנו ביושר אינטלקטואלי, ונחדל מן הבריחה הפוסט־מודרניסטית למציאות המדומיינת.

הג'יהאד הוא מצווה משותפת לכל המוסלמים, הג'יהאד הוא מלחמת השמד של הכופרים. קל וחומר בן בנו של קל וחומר של הכופרים שהשתלטו על אדמות שהיו "דאר אל־אסלאם", כלומר הריבונות היהודית בארץ ישראל. המצווה הזאת משותפת לרוב המוסלמים הסובבים אותנו, אולם יש היתר לדחות את המלחמה כאשר אין סיכוי להצלחה.

והנה הדור השני של המפעל הציוני, הדור הבורח מזהותו, הדור המזלזל בזהות היהודית, הדור שיצר את תהליך אוסלו האובדני כדי ליצור "ישראליזציה של המדינה היהודית" ולהיות ככל העמים, הגביר את המוטיבציה של הג'יהאדיסטים.

בעיני המוסלמי מי שמזלזל במסורת אבותיו, מי שמזלזל בזהותו הלאומית, הוא סמרטוט חסר יכולת לחימה. מי שמתחנף ומכניס את אויביו לתוך קיבוציו ובונה צבא של טרור בלב מולדתו הוא לאום כנוע ומיואש שאינו מסוגל להגן על עצמו. כך במו ידינו, במשך 30 שנה יצרנו גירוי בלתי נשלט לג'יהאדיסטים, והם הבינו ששעת הכושר מגיעה וההיתר להמתנה פג תוקפו. הם דיברו על כך, הם התפארו בכוונותיהם, והם תרגלו ותכננו מלחמה לפרטי פרטים. הם אינם טיפשים, והם מחוברים לאדמה ולמציאות הלא מדומיינת.

השמאל הישראלי סירב לראות את המציאות משום שהיא לא נעימה. מערכות הביטחון עצמו את עיניהן, הקטינו את הצבא וזלזלו באויב. מנגד, ד"ר בן ארי עמד בשער השכם והערב והזהיר מפני הצונאמי המתקרב. הוא לא ניחש ניחושים, הוא האזין לאויב, הוא למד אותו והוא מכיר את תרבותו.

תגובת הממסד הישראלי הייתה דומה לתגובת המלך לנביא: השתקת המומחה שאומר דברי אמת, כדי שאפשר יהיה להמשיך לחיות במציאות המדומיינת: "אשר כלאוֹ צדקיהו מלך יהודה לאמור מדוע אתה ניבא לאמור... הנני נותן את העיר הזאת ביד מלך בבל ולכדה" (ירמיהו לב, ג). מערכת המשפט פסלה את ד"ר בן ארי מלהיבחר לכנסת וכולנו הפסדנו. בהמשך, כתבה מערכת המשפט כתב אישום ארוך שבו מואשם ד"ר בן ארי בהסתה משום שכתב ואמר את מה שראה, את המציאות הלא מדומיינת.

ב־7 באוקטובר כולנו התעוררנו למציאות שבה כל מה שד"ר בן ארי הזהיר מפניו קרה אחד לאחד בעוצמה מזעזעת. האם מערכת המשפט התעוררה? לא. היא עדיין בתרדמת יחד עם הקפלניסטים ותומכיהם הרדומים. בבית המשפט בכפר סבא נפתח משפטו של ד"ר בן ארי לאחר אירועי 7 באוקטובר, כאילו לא קרה דבר. כתב האישום, שאת האזהרות המצוטטות בו ניתן להחליף בדיווח עיתונאי מהימים 8-7 באוקטובר 2023, מוגש ברצינות תהומית לבית המשפט. אף אחד לא שם לב לעובדה שמגג בית המשפט נשקפת העיר קלקיליה, העמוסה בכוחות חמאס שקיבלו זריקת עידוד מהטבח ההוא, והעיר כפר סבא ובית המשפט מסומנים כיעדים לכוחות הנוח'בה וטנדרי הטויוטה שלהם. הם רק ממתינים לרגע שבו יושלם התיאום עם שאר הג'יהאדיסטים.

מערכת המשפט וחסידיה בקפלן ממשיכים לישון כשבבית המשפט בכפר סבא, על זמן שאול, מתקיים המשפט המוזר ביותר בהיסטוריה של מדינת ישראל. המציאות המדומיינת מתעקשת לכבות את המציאות הפיזית, למרות שהיא עצמה נדרסה בידי המציאות שאותה מייצג הנאשם. הדיון בבית המשפט צריך להתהפך. על דוכן המאשימים צריך לעמוד ד"ר בן ארי בשם עם ישראל, ועל דוכן הנאשמים צריכים להתייצב הפרקליטים ואבותיהם הרוחניים בבית המשפט העליון.

ד"ר בן ארי אינו זקוק להתנצלות של המערכת. המערכת היא שזקוקה לו. עליה לבטל את כתב האישום ולקרוא לו לשוב לכנסת ולהיות בקדמת הבמה של בניית התודעה הציבורית. הדבר חשוב ביותר משום שטולכרם, ג'נין, ביירות, דמשק, רבת עמון, קהיר, צנעא, בגדד וטהרן צופות בבית המשפט בכפר סבא, ולהן חייב להישלח מסר חד וברור, המסר של ד"ר בן ארי.