מדינה פלשתינאית ושלום הם דבר והיפוכו, ולא ניתן לרצות גם שלום וגם מדינה פלשתינאית
דברים מוזרים מתרחשים בימים אלה ממש בכל הקשור למגעים עם האמריקאים ועם הסעודים. הנושא חדר לשיח הציבורי מאי-שם, ללא הכנה ובחיפזון – מן השטן?! – מהסוג שחווינו בדיוק לפני שלושים שנה, כאשר שקרים אודות "שלום" ו"מזרח תיכון חדש" הפכו להיות זרעי מלחמה, מלחמת אוסלו.
שוב נשמעים קולות שכדי להשיג "נרמול" – אפילו לא שלום – על ישראל לשלם מחיר, ושוב איש אינו מעלה בדעתו שמן הראוי שגם הצד הערבי צריך לשלם מחיר. והמחיר שישראל נדרשת לשלם מתבטא בשני סוגים – או שמא יש לומר – המחיר נראה כמו שתי פצצות: הפצצה הסעודית, הפצצה הפלשתינאית. אבל, השיח בעניין הפצצה הסעודית נראה כבר כעת כהתקפלות של ישראל, והשלמה עם הגזרה – כאילו היתה גזרה משמים – שהסעודים יורשו להעשיר אורניום על אדמת סעודיה, בהסכמה אמריקאית ועם חותמת כשרות ישראלית.
על הפצצה האחרת, הפלשתינאית, כמעט שאין מדברים, למרות שדווקא היא המסוכנת יותר. רשות הטרור הפלשתינאית צפויה לקבל, אם חלילה יושג ה"נרמול", עוד חלקים מלב הארץ שיוסגרו לכובש הערבי; עוד שטחי C שיהפכו לשטחי B שיהפכו לשטחי A; עוד בנייה ערבית בשטחי C, שהם לב ארץ ישראל ועתודות הקרקע שהיו יכולות לפתור את בעיית מחירי הדירות בארץ; עוד הקפאה גזענית של בנייה יהודית ברחבי יהודה ושומרון; עוד אספקת נשק לאויב בניגוד לדרישה הוותיקה וההגיונית של "אל תתנו להם רובים"; עוד דיבורים על ירושלים כבירת המדינה/הפצצה הפלשתינאית; ועוד, ועוד.
וכשישראל הרשמית אינה מבהירה שאין היתכנות למימוש "חזון" שתי המדינות – שקר מוחלט, עובר שנולד מת, ולא יעזרו כל ניסיונות הנפל להחיות אותו – הנשיא ביידן אינו מהסס לדבר עליו שוב ושוב. כדאי להבהיר לעולם כולו, וקודם כל לעצמנו: לא מדובר על או שתי מדינות לשני עמים או מדינה אחת לשני עמים. יש גם דרך שלישית: המשך המצב הקיים. יש למנוע את הסכנה של מטען הצד בדמות הפצצה הפלשתינאית, המוצגת כפצצה הקטנה יותר באתנן המתוכנן לריצוי הסעודים, בשעה שהיא מהווה סכנה קיומית לישראל. יש לחזור לנוסחה שהוכיחה את עצמה בשלום עם האמירויות: שלום תמורת שלום.
אם יש לראש הממשלה נתניהו מידה של אחריות עליו להבהיר שוב ושוב ושוב שהוא חוזר בו מנאום בר-אילן אודות שתי מדינות לשני עמים. מדינה פלשתינאית ושלום הם דבר והיפוכו, ולא ניתן לרצות גם שלום וגם מדינה פלשתינאית. לא על דרך אוסלו תהיה תפארתו של ראש הממשלה. חבל להרוס שלום אפשרי עם סעודיה על-ידי שרבוב העניין הפלשתינאי לתוכו.
לא מיותר – ועדיין לא מאוחר – לוותר על הפיתיון, פטור לישראלים מן הצורך להיכנס לארצות הברית עם אשרות כניסה (ויזה). חיינו כל השנים ללא צורך זה, ואם הדבר כרוך בחופש תנועה של רבבות פלשתינאים בעלי אזרחות אמריקאית בכל רחבי הארץ, מוטב לוותר מראש על הפיתיון המסוכן.
ד"ר רון בריימן
הכותב היה יו"ר חוג הפרופסורים לחוסן מדיני וכלכלי
ה' בתשרי תשפ"ד 28.9.23 - https://www.inn.co.il/news/614738