ענישה אכזרית

כליאה בבידוד: ענישה אכזרית ו/או חריגה

ב' בסיון תשפ"ג, 22/05/2023

מבוא

שני תיאורטיקנים בריטיים בתחילת המאה ה-18, ג'רמי בנת'ם וג'ון הווארד (Jeremy Bentham and John Howard) פיתחו את הרעיון שמאסר בבידוד מונע מפושעים "להשחית אחד את השני". התיאוריה גרסה שבידוד הוא כלי הומני ונאות כדי לבצע רפורמה מוסרית של אסירים. יישום התיאוריה נעשה על ידי בניית מבנה בידוד חדש בכלא גלוסטר (Gloucester) בשנות ה-1790 ולבנייתו של כלא חדש למטרות בידוד אסירים בשם פנטונוויל (Pentonville), בלונדון בשנת 1842. שני בתי כלא אלה בודדו אסירים למשך כל תקופות מאסרם כדי "למנוע השחתה הדדית" וכדי "להקל על התבוננות פנימית כמעט נזירית" (https://bit.ly/3pVVKHE). דהיינו, מדובר בתיאוריה מן המאה ה-18 שלא הוכיחה את עצמה בפועל.

ארצות הברית

התיקון השמיני לחוקת ארצות הברית מתייחס לסוגיית הענישה האכזרית והחריגה (cruel and unusual punishment): "לא תידרש ערבות מופרזת, לא יוטלו קנסות מופרזים ולא יינתנו עונשים אכזריים וחריגים". התיקון השמיני מספק שתי הגנות ברורות:

· הגנה מפני עונשים אכזריים וחריגים: סעיף זה אוסר על הממשלה להטיל עונשים הנחשבים אכזריים וחריגים. בתי המשפט הם אלה הקובעים מה מהווה ענישה אכזרית או חריגה, בדרך כלל התאם לרוח התקופה.

· הגנה מפני ערבות מופרזת וקנסות אשר מבטיח שאנשים לא יהיו נתונים לקנסות כספיים גבוהים באופן לא פרופורציונלי או לשלילת ערבות סבירה.

חשוב לציין שמה שמהווה ענישה אכזרית וחריגה עשוי להשתנות בהתאם לנורמות תרבותיות, משפטיות וחברתיות. מערכות משפטיות וארגוני זכויות אדם שואפים להגן על אנשים מפני עונשים כאלה על ידי תמיכה בביטול פרקטיקות אלה ואכיפת אמצעי הגנה כדי להבטיח שהעונשים יהיו מידתיים, הוגנים ומכבדים את כבוד האדם.

הפרשנות של ענישה אכזרית וחריגה התפתחה עם הזמן באמצעות החלטות בתי משפט. בית המשפט העליון של ארצות הברית קבע שאסור שהעונשים יהיו ברבריים, מוגזמים או מזעזעים בסטנדרטים עכשוויים של הגינות. החלטות בית המשפט מביאות בחשבון גורמים כמו הסטנדרטים המתפתחים של החברה, המידתיות של העונש לעבירה שבוצעה ותכלית העונש (גמול, הרתעה או שיקום).

ענישה אכזרית ויוצאת דופן מתייחסת לצורת ענישה הנחשבת לחומרה מופרזת, בלתי מידתית או מפרה זכויות אדם בסיסיות. לעתים קרובות זה נחשב לא חוקתי או נוגד את הסטנדרטים הבינלאומיים של זכויות אדם. ההגדרה והפרשנות המדויקת של מה שמהווה ענישה אכזרית וחריגה יכולה להשתנות בין תחומי השיפוט, אך כמה דוגמאות מרכזיות כוללות:

1. עינויים: כל גרימה מכוונת של כאב או סבל פיזי או נפשי חמור כסוג של ענישה, חקירה או שליטה. בידוד ממושך בעת חקירה, קבע בית המשפט, הוא עונש אכזרי וחריג ואינו חוקתי

2. עונשים מופרזים: גזר דין של יחידים לתקופות מאסר ארוכות באופן לא פרופורציונלי על פשעים קלים יחסית יכול להיתפס כאכזרי ויוצא דופן. למשל, הטלת מאסר עולם ללא תנאי בגין עבירות לא אלימות שבוצעו על ידי קטינים.

3. בידוד: בידוד ממושך או בלתי מוגבל של אסירים בתאים קטנים עם מגע אנושי מינימלי עלול להוביל לפגיעה נפשית ורגשית חמורה, מה שהופך אותו לסוג של ענישה אכזרית וחריגה.

4. ענישה גופנית: השימוש בכוח פיזי, כגון מלקות, קשירה בתנוחה מכאיבה למשך זמן ארוך כאמצעי חקירה או ענישה יכול להיחשב אכזרי ויוצא דופן, במיוחד אם הוא גורם לכאב חמור, לפציעה קבועה או השפלה.

5. תנאי כליאה לא אנושיים: הכפפת אסירים לתנאי חיים צפופים, לא סניטריים או משפילים, מניעה מהם גישה לצרכים בסיסיים או אי מתן טיפול רפואי הכרחי עלולים להסתכם בעונש אכזרי ויוצא דופן.

פסקי דין בארה"ב שמתייחסים לכליאה בבידוד

:Palmer v. Richards (6th Circuit, 1996)

בית המשפט קבע כי השמה ממושכת של אסיר בהפרדה מנהלית, המכונה גם בידוד, ללא הליך הוגן הפרה את זכויות האסיר לפי התיקון הארבעה עשר. ההחלטה הדגישה את החשיבות של אמצעי הגנה פרוצדורליים ותהליך ביקורת משמעותי לתקופות ממושכות של בידוד.

:Madrid v. Gomez (9th Circuit, 1995)

בית המשפט לערעורים מצא כי התנאים של בידוד ארוך טווח בכלא פליקן ביי בקליפורניה הפר את האיסור של התיקון השמיני על ענישה אכזרית וחריגה.

:Wilkerson v. Stalder (5th Circuit, 2002)

בית המשפט קבע כי תנאי הבידוד והקיפוח הקיצוני שחווים אסירים הנידונים למוות בכלא בכלא אנגולה בלואיזיאנה הפרו את התיקון השמיני. ההחלטה הכירה בכך שבידוד ארוך טווח, יחד עם תנאים קשים, מהווים עונש אכזרי ויוצא דופן.

:Fisher v. Koehler (10th Circuit, 2013)

בית המשפט מצא שהצבתו של עצור לפני משפט בהפרדה עונשית, או בבידוד, ללא אמצעי הגנה פרוצדורליים הפרה את זכויותיו החוקתיות של העצור. בית המשפט הדגיש את החשיבות של מתן הודעה, שימוע והזדמנות לערער על ההפרדה לפני השמת יחידים בבידוד ממושך.

עמדת האיחוד האירופי

לאיחוד האירופי (European Union) ולמדינות החברות בו יש עמדה ביקורתית כלפי מאסר ממושך בבידוד בבתי כלא. עמדת האיחוד האירופי לגבי כליאה בבידוד מתיישרת עם עקרונות זכויות אדם בינלאומיים, כמו אלה המתוארים בכללי המינימום הסטנדרטיים של האומות המאוחדות לטיפול באסירים (הידועים גם בשם כללי נלסון מנדלה). כללים אלו מדגישים את חשיבות היחס ההומני, האיסור על עינויים ויחס או ענישה אכזריים, לא אנושיים או משפילים, ואת הצורך במגע אנושי משמעותי ושילוב חברתי בבתי הכלא.

בנוסף, הוועדה האירופית למניעת עינויים וטיפול או ענישה לא אנושיים או משפילים (CPT), המפקחת על תנאי הכלא במדינות אירופה, הביעה דאגה לגבי השימוש בבידוד ממושך. ה-CPT הדגיש את ההשפעות השליליות הפוטנציאליות על הבריאות הנפשית והפיזית, את הסיכון של דה-הומניזציה, ואת הצורך בשמירה ופיקוח קפדניים במקרים בהם מועסקים בידוד.

השימוש בבידוד נדיר בגרמניה. אם מתעורר מקרה מיוחד, על הנהלת הכלא לבקש מראש משרד המשפטים את אישור השימוש במאסר מבודד. מאסר בתנאי בידוד מוגבל לשלושה חודשים לכל היותר. השהות הממוצעת במאסר מבודד בגרמניה היא 3-5 ימים (https://bit.ly/45lKHaX). בשוודיה מאסר בבידוד מוגבל ל-24 שעות (https://bit.ly/3ojiPn6). בצרפת לא ניתן להשאיר אסיר בבידוד מעבר לשנתיים (https://bit.ly/3BK6xaq).

פסקי דין באירופה שמתייחסים לכליאה בבידוד

גרמניה: בשנת 2018 קבע בית המשפט הפדרלי החוקתי של גרמניה כי הכנסת אסיר בבידוד לטווח ארוך למשך יותר משישה חודשים ללא ביקורת משפטית יעילה אינה חוקתית. בית המשפט קבע כי כליאה כזו עולה כדי פגיעה בכבוד האדם ומהווה יחס בלתי אנושי ומשפיל.

שבדיה: בתיק משנת 2019 בית המשפט העליון השוודי מצא שהבידוד הממושך של אסיר מפר את האיסור על טיפול בלתי אנושי הן על פי החוקה השוודית והן על פי האמנה האירופית לזכויות אדם. בית המשפט הדגיש את ההשפעה השלילית של הבידוד על בריאות הנפש והדגיש את הצורך במנגנוני הגנה וביקורת מתאימים.

עמדת ארגון האומות המאוחדות

כלל 1

כל האסירים יטופלו בכבוד בשל כבודם וערכם הטבועים כבני אדם. שום אסיר לא יהיה נתון, וכל האסירים יהיו מוגנים מפני, עינויים ויחס או ענישה אכזריים, לא אנושיים או משפילים אחרים, שלגביהם אין להפעיל שום נסיבות כלשהן כהצדקה. בטיחותם וביטחונם של האסירים, הצוות, נותני השירותים והמבקרים יובטחו בכל עת.

כלל 2

הכללים הנוכחיים יחולו ללא משוא פנים. לא תהיה אפליה על רקע גזע, צבע, מין, שפה, דת, דעה פוליטית או אחרת, מוצא לאומי או חברתי, רכוש, לידה או כל מעמד אחר. האמונות הדתיות ומצוות המוסר של האסירים יכובדו

על מנת שעיקרון אי ההפליה יתבצע בפועל, הנהלות בתי הסוהר יתחשבו בצרכיהם האישיים של האסירים, בפרט בקטגוריות הפגיעות ביותר במסגרות הכלא. קידום זכויותיהם של אסירים עם צרכים מיוחדים לא ייחשבו כהפלה.

כלל 3

מאסר ואמצעים אחרים המביאים לניתוק אנשים מהעולם החיצון פוגעים מעצם נטילת זכות ההגדרה העצמית מאנשים אלה על ידי שלילת חירותם. לפיכך, מערכת הכלא לא תחריף את הסבל הגלום במצב כזה, למעט במקרה של הפרדה מוצדקת או שמירה על משמעת.

סיכום

עמדת האו"ם לזכויות האסיר שוללת מאסר בבידוד בגלל פגיעה חמורה בזכויות האדם של המבודדים. במדינות אירופה המערבית מגבילים את המאסר בבידוד כי הוא נחשב בלתי אנושי ולא אפקטיבי ופוגע בזכויות האדם של האסיר באשר הוא אדם. בארה"ב מסתמנת מגמה דומה.

מבחינה זו מדינת ישראל נותרה בפיגור קשה מאחור בכל הקשור לכליאה בבידוד ללא הגבלת זמן. שני מקרים מפורסמים הם יגאל עמיר ובן-אוליאל, שהודאתו בכלל נגבתה בעינויים ואשר הורשע על סמך הפללה עצמית זו ללא כל עדות תומכת או ממצא פורנזי.

ביבליוגרפיה

Jules Lobel, Prolonged Solitary Confinement and the Constitution, 111 University of Pennsylvania Journal of Constitutional Law 115 (2008). https://scholarship.law.pitt.edu/fac_articles/196/

European Committee for the Prevention of Torture and Inhuman or Degrading Treatment or Punishment (CPT) Report December 2020 https://rm.coe.int/1680a80c63

Craig Haney (2018): Restricting the Use of Solitary Confinement. https://doi.org/10.1146/annurev-criminol-032317-092326

The United Nations Standard Minimum Rules for the Treatment of Prisoners: https://www.unodc.org/documents/justice-and-prison-reform/GA-RESOLUTION/E_ebook.pdf

Ramirez Sanchez v. France (2006) https://hudoc.echr.coe.int/fre#{%22tabview%22:[%22document%22],%22itemid%22:[%22001-76169%22]}