חוק הדגל

ד"ר רון בריימן

30.5.2022

https://www.news1.co.il/Archive/0026-D-154720-00.html

במדינת ישראל (מדינת חוק?) קיים חוק כמעט מיום הקמתה: חוק הדגל, הסמל והמנון המדינה, התש"ט-1949. החוק מקבע את מעמדם של 3 הסמלים הלאומיים של מדינת ישראל. בין השאר קובע החוק היכן יש להניף את דגל הלאום ומונה מקומות שונים החייבים בכך, ובהם ..... " על בניין המינהלה של המוסדות להשכלה גבוהה" (תיקון לחוק משנת 1986, סעיף 2א(3).

מן הראוי להזכיר חובה זאת לראשי המוסדות להשכלה גבוהה בימים שבהם דגל ישראל – או שירת ההמנון "התקווה", או הופעה במדי צה"ל – נחשבים לעתים להתרסה ולפרובוקציה, בעוד שהנפת דגלי האויב היא ..... "חופש הביטוי", או חלק מן הדיון הציבורי.

אין מדובר בדעות פוליטיות שנויות במחלוקת אלא בהבעת תמיכה באויב עד כדי (לעתים) הזדהות עם האויב ועם שאיפותיו הלאומניות. לא רק החמאס רוצה בכך אלא גם מכחיש השואה מרמאללה. סגנונם שונה, אבל היעד של התאומים עבאס/חמאס הוא משותף.

"להיות עם חופשי בארצנו" פירושו גם להיות עם נורמלי בארצנו. עם חופשי ונורמלי מניף את דגלו, ולא את דגלי האויב. לא זכור לי שבמהלך מלחמת העולם השנייה הונפו בבריטניה דגלים של גרמניה הנאצית. בריטניה היתה אז מדינה דמוקרטית (גם אם סגרה את שערי ארץ ישראל, שהייתה כבושה על-ידה באותם ימים נוראים), אבל היה לה כבוד לאומי ראוי להערכה. כבוד לאומי אינו לאומנות ואינו סותר את הדמוקרטיה.

"להיות עם חופשי בארצנו" פירושו גם להיות עם נורמלי בארצנו. עם חופשי ונורמלי אינו מציע לאויב את מחצית בירתו ואת לב ארצו. צרפתי לעולם לא יעלה בדעתו להציע חלוקה של צרפת לשתי מדינות והסגרה של מחצית פריז ושני מחוזות הצמודים לה לכובש המוסלמי המציף את צרפת.

יותר ויותר אנו נתקלים בהפגנות פרובוקטיביות, שבהן נישא הדגל של רשות הטרור הפלשתינאית ושל הארגון לשחרור פלשתין (כולה!) בחוצות ישראל בכלל, ובתוך קריות המדע וההשכלה של ישראל בפרט, או סמוך לגדרות של מוסדות אלה, ומי שמושתק הוא דווקא מי שמניף את דגל ישראל. לאחרונה התבשרנו על עוד "פנינה" מאותו סוג: החלטה של עשרות פרופסורים ומרצים, אנשי מדעי הרוח של האוניברסיטה הפתוחה, שהצביעו על החלפת שמה של "החטיבה ללימודי ישראל" ל"החטיבה ללימודים ישראליים ופלשתיניים". מהנדסי התודעה עושים כמיטב יכולתם לעיוות מהותה של מדינת היהודים.

רבים בתוכנו, בתקשורת, בהשכלה הגבוהה ובגופים משפיעים אחרים, חסים על רגשותיהם של ערבים, אבל עינם גסה בכל הנוגע לרגשותיהם של יהודים. זכות התפילה של ערבים – במקום השלישי בקדושתו עבורם – נשמרת בקפידה. לא כך זכות התפילה של יהודים – במקום הראשון בקדושתו עבורם – שם אפילו מלמול "שמע ישראל" הוא בבחינת עבירה פלילית והפרת הסטטוס קוו. ישראל הרשמית משקרת בעניין חופש התפילה לכל, כי חופש זה אינו כולל יהודים!


ד"ר רון בריימן היה יו"ר חוג הפרופסורים לחוסן מדיני וכלכלי

9 צפיות

פוסטים אחרונים