"ממלכת ירדן" שלידתה בחטא הקולוניאליסטי הבריטי של קריעת עבר הירדן המזרחי מהבית הלאומי היהודי, הפכה בשבעים השנים האחרונות למדינה פלשתינית למעשה. לפחות שבעים וחמשה אחוזים מתושביה הם פלשתינים. חלקם עדיין יושבים במחנות פליטים בהם שוכנו מרצון או מאונס לאחר מחמת העצמאות , אחרים ניצלו את העובדה כי ירדן היתה המדינה היחידה שהעניקה לפלשתינאים אזרחות מלאה – והשתקעו בכל רחבי הממלכה הריקה, התבססו ופתרו את "בעיית הפליטים" שלהם ממש כפי שעשו עשרות מיליוני פליטים בכל העולם, ממש כפי שעשו מאות אלפי הפליטים היהודים שנמלטו ממדינות ערב. ירדן היא מדינת הלאום הפלשתינאית על פי הרכבה הדמוגראפי, ו"ירדן היא חלק מפלשתין" על פי תפישתם של הפלשתינים שרצו להשתלט עליה בכוח ונכשלו, והם דוחים את הניסיון הבא עד להקמת מדינה פלשתינית נוספת ממערב לירדן.ירדן היא פלשתין כי בה קיים הסיכוי האמיתי היחידי לפתור את בעיית הפליטים הערבים על ידי יישובם במזרח ארץ ישראל. ירדן עדיין איננה "פלשתין" גם להלכה – רק משום ששליטי ירדן הנוכחיים אינם רוצים בכך ומשום שהבחירות ה"דמוקראטיות" מתקיימות בה רק למראית עין, ובה נבחר פרלמנט שאין לו סמכויות מעשיות. את הממשלה בירדן ממנה המלך, והוא מחזיק בידיו את כל הסמכויות. באמת זו, ובפתרון זה, החזיקו גם יגאל אלון וגם אריאל שרון. אלון הפסיק להטיף לפתרון זה בגלל ההתנגדות החריפה של המלך חוסיין ,על רקע "הברית ההיסטורית " איתו, ומתוך חשש שהפיכת ירדן למדינה פלשתינאית תייצב מול ישראל חזית מזרחית הכוללת גם את עיראק. הנסיבות המדיניות והאישיות נשתנו מאז, ואם תסתמן תוכנית "ירדן היא פלשתין" כפתרון הריאלי היחיד שיכול לתת לפלשתינים מדינה, ולהבטיח גם את קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ציונית וברת הגנה- ניתן יהיה להתגבר על מכשול ההתנגדות של בית המלוכה ההאשמי השולט בירדן. צריך לזכור כי המצב הנוכחי ביהודה ובשומרון אינו מאיים על בית המלוכה ההאשמי. מאידך – האיום הגדול ביותר על המשך שלטונו של בית המלוכה בירדן הוא הקמת מדינה פלשתינאית ממערב לירדן, מדינה שהחמאס יוכל להשתלט עליה בכוח או בבחירות דמוקראטיות, וייפנה במוקדם או במאוחר להשתלט גם על  מזרח הירדן. ארבעה נדבכים מרכזיים לתכנית : א. הכרה בירדן כמדינת הלאום הפלשתינאית. ב.  סגירת אונר"א ויצירת תכנית רחבת היקף ליישובם של הפליטים הערבים בירדן, בניהול נציבות האו"מ לפליטים (UNHCR) שהוכיחה הצלחה ביישוב מחדש של עשרות מיליוני פליטים בכל רחבי העולם. ג. ערבויות ישראליות ובינלאומיות לשלטון ההאשמי בירדן. הנדבך הרביעי – המשמעותי מבחינת ישראל, הוא החלת החוק והמשפט הישראליים על יהודה והשומרון. סיפוח כזה , היכול להתקיים בשלבים (על היישובים היהודיים תחילה) יוכר על ידי הקהילה הבינלאומית אם יהיה חלק ממתווה אזורי לפתרון הסכסוך. הערבים תושבי יש"ע יהיו (בדומה להצעת ועדת האו"ם שאומצה בהחלטת כ"ט בנובמבר) יוכלו לזכות במעמד של תושבי מדינת ישראל ואזרחי מדינת הלאום שלהם בירדן, היא פלשתין. הם ישלמו מיסים וייהנו מביטוח לאומי בישראל, ויצביעו לפרלמנט ברבת עמון. הסדר דומה יכול להתקיים גם מול חבל עזה, גם לאור  הנתק הגובר והולך בין עזה ליהודה והשומרון, בייחוד אם יובטח מעמד נפרד לחבל זה.