מעמד יש"ע
לגבולות "הקו הירוק" אין כל מעמד של גבול בינלאומי. גבולות אלו נקבעו כקווי הפסקת האש של , בהסכמי רודוס ב-1949. הם יכלו להפך לגבולות בינלאומיים מוכרים לו התקיימו בהם שני תנאים:
א. המדינות הגובלות בשני צידי הקו היו מוכרות מבחינת המשפט הבינלאומי כבעלות הזכות על השטח שבתחומן.
ב. היה נחתם הסכם בין המדינות לקביעת הגבול הזה.
מעמדם המשפטי של שטחי יהודה ושומרון("הגדה המערבית" על פי הגרסא הירדנית) היה מוגדר רק כ"שטח כבוש בידי ממלכת ירדן". בדומה לכך שטח רצועת עזה היה "שטח כבוש" בידי מצרים. לשתי המדינות הללו אין כל תביעת בעלות על השטח. בהסכמי השלום עם מצריים עמדה מצריים על זכותה לקבל "כל גרגר חול" של אדמה מצרית אך לא העלתה כל תביעת בעלות על רצועת עזה. ממלכת ירדן – אף שגילתה עניין רב בשטחי יהודה ושומרון ובמשך תקופה מסוימת ראתה עצמה כמייצגת העם הפלשתינאי – התנערה מהזיקה שלה לשטחים אלו והמלך חוסיין הכריז ב1988 על התנתקות מלאה מ"הגדה המערבית". ובהסכמי השלום בין ישראל לממלכת ירדן שנחתמו בשנת 1994 לא מוזכרת כל תביעת בעלות של ממלכת ירדן על השטח. ישראל הייתה מקור הסמכות היחידי בשטח זה עד להסכמי אוסלו והיא האצילה מסמכותה זו לרשות הפלשתינאית בשטחי A ו- B. עד לשחרור הארץ בידי ישראל במלחמת ששת הימים לא הועלו כל תביעות פלשתינאיות להקמת מדינה עצמאית כלפי ירדן או מצריים, ולא ניהלו כל מאבק מדיני או צבאי לשחרור "אדמתם הכבושה" בידי מדינות אלו.
בעולם המוכר לנו – משלהי ההיסטוריה ועד ימינו – גבולות מדיניים נקבעים בהסכם בין מדינות. ברב המקרים ההיסטוריים גבולות כאלו נקבעו כתוצאה ממלחמות או בעקבותיהן. החלטת האו"מ מכ"ט בנובמבר 1947 ניסתה להתוות גבול חלוקה בארץ ישראל המערבית, אך הצעה זו נדחתה על ידי הערבים שפלשו לארץ והכריזו מלחמת השמד על המדינה שזה עתה נולדה. כדין כל החלטה של העצרת הכללית – להחלטת החלוקה יכול היה להיות תוקף רק אם שני הצדדים היו מקבלים אותה. בהעדר הסכמה כזו – אין להחלטה זו תוקף מחייב כלשהוא מבחינת הדין הבינלאומי. גם קווי הפסקת האש של תום מלחמת העצמאות לא היו מקובלים על מדינות ערב או על ישראל, ונאמר בהם במפורש שגבולות הקבע ייקבעו רק במסגרת הסכמי שלום בין הצדדים. מלחמת ששת הימים הייתה תוצאה של הזרמת צבא מצרי לסיני וסגירת מיצרי טירן, הפגזת ירושלים המערבית והפגזות הרס מרמת הגולן על יישובי עמק החולה, כביטוי לשאיפותיהן של מצריים סוריה וירדן לכבוש את ארץ ישראל, ולחסל את מדינת ישראל בגבולות " הקו הירוק" שלא היו מקובלים עליהם. ולפיכך מבחינת המשפט הבינלאומי – הקו שנקבע בתום המלחמה האחרונה יש לו תוקף מחייב רק כל עוד לא נקבע גבול בינלאומי אחר בהסכם בין מדינות. ( כפי שנקבעו הגבולות עם מצריים וירדן בהסכמי השלום איתן). כל ויתור של ישראל על שטח משטחים אלו לא נעשה מתוקף "חוק בינלאומי" כלשהו, וישראל אינה מפירה שום חוק כזה אם היא שומרת שטחים אלו כולם בשליטתה.
